1 וְיָשֵׂ֣ם פָּ֠נָ֠יו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כׇּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה׃
2 וִישָׁרִים עִמּוֹ. עִם מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, גַּם עֲלֵיהֶם יִלָּחֵם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּאוֹתָן הַיָּמִים:
4 וּבַת הַנָּשִׁים יִתֵּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ. זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ״הַיָּפָה בַּנָּשִׁים״ שיר השירים א:ח, יְצַוֶּה מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לְשַׂר צְבָאוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ. וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהוּא אַנְטִיוֹכוּס הָרָשָׁע מֶלֶךְ יָוָן, שֶׁגָּזַר גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה לְפוֹלִיפוֹס שַׂר צְבָאוֹ לַהֲרֹג אֶת כָּל הַקּוֹרֵא שְׁמוֹ יְהוּדִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן:
6 וְלֹא לוֹ תִהְיֶה. בַּת הַנָּשִׁים שֶׁעָמַד מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן וּפָרַק עֻלּוֹ מֵעַל יִשְׂרָאֵל:
